חוק הבוררות: מה אומר החוק ואיך בית הדין פועל לפיו

חוק הבוררות, תשכ“ח-1968, הוא החוק שמאפשר לשני צדדים למסור סכסוך לבורר שבחרו, במקום לבית המשפט. לפי החוק, פסק הבוררות מחייב את הצדדים, ופסק שבית המשפט אישר אפשר לגבות בהוצאה לפועל. בית דין לממונות משפט צדק דן לפי ההלכה ופועל כבורר לפי החוק הזה, אחרי ששני הצדדים חותמים על שטר בוררות.

בקצרה

• הסכם בוררות הוא הסכם בכתב (סעיף 1).
• פסק בוררות מחייב את הצדדים “כמעשה בית־דין” (סעיף 21).
• פסק שבית המשפט אישר, דינו כדין פסק דין של בית המשפט, פרט לערעור (סעיף 23).
• בית המשפט יכול לבטל פסק בוררות רק מאחת העילות שבסעיף 24.
• בית הדין דן רק אחרי ששני הצדדים חתמו על שטר בוררות. הוא אינו יכול לכפות על צד לבוא.

הציטוטים בדף הם לפי הנוסח המפורסם של חוק הבוררות (נפתח בכרטיסייה חדשה).

מה זה חוק הבוררות ועל מי הוא חל?

חוק הבוררות הוא חוק של מדינת ישראל, שהכנסת קיבלה בשנת 1968. לפי סעיף 41, תחילתו “ביום י״א בטבת תשכ״ט (1 בינואר 1969)”. בנוסח המפורסם, התיקון האחרון הרשום הוא תיקון מס’ 4, משנת תשע“ט.

החוק חל על כל בוררות שנעשית על פי הסכם בוררות. בורר, לפי סעיף 1, הוא “בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו”. זה יכול להיות אדם פרטי, מוסד לבוררות או בית דין לממונות.

החוק קובע גם גבול. לפי סעיף 3, “אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים”. בית הדין דן בסכסוכי ממון: בין שותפים, בין משכיר לשוכר, בין קבלן ללקוח, בין מעביד לעובד ובין יורשים.

יש חוק בוררות חדש?

שני חוקים חדשים יותר עוסקים בבוררות. חוק הבוררות המסחרית הבין־לאומית, התשפ“ד-2024, עוסק כשמו בבוררות מסחרית בין־לאומית.

במרץ 2026 אישרה הכנסת את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), כך דיווח גלובס (נפתח בכרטיסייה חדשה). החוק נוגע לבתי הדין הרבניים של המדינה. לפי אותה כתבה, פסק בוררות של בית דין פרטי עדיין צריך אישור של בית משפט כדי שיאכפו אותו.

האם הסכם בוררות חייב להיות בכתב?

כן. סעיף 1 מגדיר הסכם בוררות כ“הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו”.

כלומר, אפשר לחתום על הסכם בוררות אחרי שהסכסוך כבר פרץ. אפשר גם לכתוב אותו מראש, כסעיף בחוזה.

בבית הדין זה נעשה בשתי דרכים:

• שטר בוררות. שני הצדדים חותמים עליו לפני הדיון הראשון. כדאי לקרוא את שטר הבוררות של בית הדין מראש.
• סעיף בורר מוסכם בחוזה. כשהצדדים קבעו מראש את בית הדין כבורר מוסכם ולא חתמו על שטר מפורט, סדרי הדין קובעים: “יפסוק בית הדין כאילו נחתם שטר בוררות בפניו”. על סעיף כזה בחוזה אפשר לקרוא בדף חוזה על פי ההלכה.

סעיף 2 מוסיף כלל חשוב. “רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם”. התוספת הראשונה היא רשימת כללים שחלים כברירת מחדל, וההסכם יכול לקבוע אחרת.

מה קורה אם צד אחד תובע בבית המשפט למרות הסכם הבוררות?

הצד השני יכול לבקש לעכב את התביעה. לפי סעיף 5(א), אם ביקש זאת צד להסכם הבוררות, “יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם”, בתנאי שהמבקש מוכן לעשות את הדרוש לקיום הבוררות.

הבקשה מוגשת “לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה” (סעיף 5(ב)). בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה “טעם מיוחד” (סעיף 5(ג)).

האם פסק בוררות מחייב?

כן. סעיף 21 קובע: “בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי־הדין וחליפיהם כמעשה בית־דין.”

החוק דורש גם צורה. לפי סעיף 20, “פסק הבוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה”. בבית הדין, הפסק נחתם על ידי כל הדיינים שישבו בדין ונשלח לצדדים בדוא“ל או בדואר רשום.

יש גם צד הלכתי. בשטר הבוררות הצדדים “מקבלים עליהם לקיים את החלטתם הן לחיוב והן לפטור”, ומקבלים זאת בקניין.

איך פסק של בית דין הופך לפסק שגובים בהוצאה לפועל?

פסק בוררות מחייב, אבל הוא אינו נגבה מעצמו. כדי לגבות אותו בהוצאה לפועל, מבקשים מבית המשפט לאשר אותו.

סעיף 23(א) קובע: “בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל־דין, לאשר פסק בוררות”. אחרי האישור, דינו של הפסק “לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק־דין של בית המשפט”.

הדרך נראית כך:

1. בית הדין נותן פסק בכתב, חתום בידי הדיינים.
2. הצד שזכה מגיש לבית המשפט בקשה לאשר את הפסק. “בית המשפט” בחוק הוא “בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות” (סעיף 1).
3. הצד השני יכול להתנגד רק בבקשה לבטל את הפסק, או בערעור לפי סעיף 29ב כשהוסכם עליו (סעיף 23(ב)).
4. אחרי האישור, הפסק נגבה בהוצאה לפועל כמו פסק דין.

משהוגשה בקשה לאשר פסק או לבטל אותו, בית המשפט רשאי להורות על “עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות” (סעיף 29(א)). אלה סמכויות של בית המשפט.

לבקשת האישור לא צריך היתר מבית הדין, כך כתוב במדיניות בית הדין. במקרה הצורך, בית הדין מפנה את מי שקיבל ממנו פסק לאנשי מקצוע להגשת הבקשה.

קיבלתם פסק מבית הדין והצד השני אינו משלם? בדף אישור פסק בוררות מוסבר מה בית הדין עושה ומה בית המשפט עושה. אפשר גם להתקשר: 02-313-0869.

מתי בית המשפט יכול לבטל פסק בוררות?

רק על פי בקשה של אחד הצדדים, ורק מאחת העילות שבסעיף 24. לפי הסעיף, בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלים אותו, לתקן אותו או להחזיר אותו לבורר, מאחת העילות האלה:

1. לא היה הסכם בוררות בר־תוקף;
2. הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
3. הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
4. לא ניתנה לבעל־דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
5. הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
6. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
7. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
8. הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
9. תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
10. קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

גם כשיש עילה, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה “אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין” (סעיף 26(א)). הוא גם לא יבטל את כל הפסק אם אפשר לבטל רק חלק ממנו, להשלים אותו, לתקן אותו או להחזיר אותו לבורר (סעיף 26(ב)).

לבקשת ביטול יש מועד. לפי סעיף 27(א), בית המשפט לא ייזקק לבקשה “שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק”, אם ניתן בפני המבקש. יש לכך חריגים, ואת כולם פירטנו במאמר ביטול פסק בוררות וערעור עליו.

בית הדין כתב על כך בדף האודות שלו: “בית המשפט ע”פ החוק אינו מתערב בתוכן פסיקת הבוררים [למעט מקרי קיצון] אלא בטענה כנגד ההליך שלא התנהל בצורה תקינה”. לכן בית הדין מקפיד על ההליך עצמו.

אפשר לערער על פסק בוררות?

רק כשהצדדים הסכימו על כך. סעיף 21א מאפשר לצדדים לקבוע ש“פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בורר”. סעיף 29ב מאפשר לצדדים שהתנו שהבורר יפסוק לפי הדין להסכים על ערעור לבית המשפט, ברשותו, “אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין”.

כשאין הסכמה כזו, הדרך לתקוף פסק היא בקשת ביטול מאחת העילות שבסעיף 24.

איך בית הדין משפט צדק פועל לפי חוק הבוררות?

בית הדין כתב שהוא “יתנהל בס”ד בשימת לב שיתן מענה לדרישות החוק בענין”. כך זה נראה בפועל, לפי סדרי הדין, מדיניות בית הדין ושטר הבוררות שלו:

מה החוק אומר	מה בית הדין עושה
הסכם בוררות הוא הסכם בכתב (סעיף 1)	שני הצדדים חותמים על שטר בוררות לפני הדיון הראשון. בפתיחת הדיון בית הדין בודק את השטר, את נושא התביעה ואת החתימות.
הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות (סעיף 24(4))	התובע טוען ואחריו הנתבע, כל צד בתורו. כשצריך, בית הדין נותן לצד זמן ללמוד את הטענות ולהשיב. הדיון מוקלט.
פסק בכתב, חתום ומתוארך (סעיף 20)	הפסק נחתם בידי כל הדיינים שישבו בדין, ונשלח בדוא“ל או בדואר רשום.
הבורר ינמק את הפסק (התוספת הראשונה, פרט טו1)	לפי השטר, פסק הדין הסופי ניתן עם תקציר העובדות, הטענות והנימוקים, למעט מקרים חריגים.
פסק תוך שלושה חודשים (התוספת הראשונה, פרט טו)	השטר קובע שבית הדין אינו כבול למועדים שבפרט טו. הצדדים ובית הדין משתפים פעולה כדי לסיים במהירות האפשרית.
מינוי מומחה כשהעניין דורש מומחיות (התוספת הראשונה, פרט יב)	בית הדין רשאי למנות מומחה. הצדדים מעירים על חוות הדעת בכתב, ורשאים לבקש לחקור אותו.
עיקול ועיכוב יציאה הם סמכויות של בית המשפט (סעיף 16(א)(5))	צו זמני של בית הדין שביצועו כרוך בצד שלישי, המבקש מביא לבית המשפט המוסמך.

מה בית דין לממונות אינו יכול לעשות לפי החוק?

בית דין לממונות אינו יכול לכפות על צד לבוא לדין. בדף האודות כתב בית הדין: “מי שאינו רוצה לשמוע ולקבל על עצמו את דין תורה אין בידי בתי הדין לכופו על כך”.

כשהצד השני מסרב, בית הדין יכול לשקול היתר לתבוע בבית המשפט. על כך בדף היתר ערכאות ופניות דחופות.

בית הדין גם אינו גובה בעצמו את הפסק, ואינו מעקל נכסים או מעכב יציאה מהארץ. את אלה עושה בית המשפט, לפי חוק הבוררות.

איך פותחים תיק?

יש לכם סכסוך ממון ואתם רוצים הכרעה לפי ההלכה, בהליך שמתנהל לפי חוק הבוררות? פתחו תיק באתר, או התקשרו 02-313-0869. לפני הדיון כדאי לקרוא את סדרי הדין, את מדיניות בית הדין ואת איך מתנהל תיק בבית הדין.

ההסבר כאן כללי. הציטוטים מהחוק הם לפי הנוסח המפורסם. לשאלה על המקרה שלכם פנו לעורך דין.