סדרי דין, בית דין ‘משפט צדק’

סדרי דין, בית דין ‘משפט צדק’.

א. הרכב בית הדין

1. בית הדין יושב בהרכב של שלושה, למעט החריגים המוזכרים בפרק ב.
2. בראש הרכב ישב מי שנקבע לכך על ידי הנהלת בית הדין, להלן יקרא אב בית הדין/ אב”ד.
3. רשאי התובע לבקש מראש, ויכלול זאת בתוך פנייתו הראשונית לבית הדין, אב”ד מסויים מתוך הדיינים של בית הדין, בכפוף לאישור הנהלת בית הדין.
4. לאב בית הדין תהיה הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות וכן בענייני סדר ונוהל ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור, חבר אחר של הרכב בית הדין.
5. החלטה של דיין לפסול את עצמו או להסתלק מלדון בעניין, לאחר התחלת הישיבה הראשונה, טעונה אישור של אב בית הדין או/ו הנהלת בית הדין. החלטה של דיין כאמור, עקב פסול בשל קרבה משפחתית או/ו לפי כל דין, אינה טעונה אישור כאמור.
6. במקרה שיאושר ע”י אב”ד או/ו ע”י ההנהלה, יצטרף דיין אחר מתוך החברים בבית הדין ‘משפט צדק’, חתימה על ‘הסכם בוררות’ מאשר את קבלת בית דין ‘משפט צדק’ כבורר, כולל סעיף זה, למינוי דיין חלופי במקרה הצורך כאמור.

ב. דיין יחיד

1. רשאים בעלי הדין יחדיו להגיש בקשה שעניינם ידון בפני דיין יחיד. ההמלצה באופן כללי לדיון בהרכב של שלושה.
2. גם כאשר אין פנייה של הצדדים, רשאי אב בית דין להחליט על דיון בפני דיין יחיד כאשר הוא סבור שיש צורך מיוחד בכך, כגון דחיפות גדולה למניעת הפסד וכדו או/ו כאשר מדובר בדיון מקדמי או/ו במקרים של דיון ב’סדרי הדין’.
3. במקרים האמורים כל הסמכויות של “מותב תלתא” (פירושו: בית דין בהרכב שלשה דיינים) יהיו לדיין היחיד.

ג. הגשת התביעה

1. התובע צריך לשלוח את מלא הפרטים שלו ושל הנתבע, כולל כתובות מייל עדכניות של ב’ הצדדים.
2. על התובע לפרט, את נושא התביעה, ולא רק ככותרת בלבד. ראה בהרחבה ב’מדיניות’ פירוט נושא התביעה.
3. באם התביעה מוגשת ע”י מיופה כח, עליו לצרף לתביעה יפוי כח חתום ע”י התובע או/ו החברה או/ו מורשי החתימה שבשמם הוא תובע.
4. עם הגשת התביעה ישולם אגרת ‘פתיחת תיק’ כפי שייקבע מעת לעת ומפורסם באתר ביה”ד. אגרה זו לא תוחזר גם במקרה שלא יתקיים הדיון מכל טעם שהוא, שאינו תלוי בבית הדין.
5. טרם הדיון הראשון, על התובע לשלם את יתרת האגרה כפי שמפורסם באתר בית הדין.
6. אגרת הנתבע, כפי שמפורט באגרות אגרת הנתבע.
7. בסמכות הנהלת בית הדין לתת הנחה באגרה לאחד הצדדים או לשניהם, על פי שיקול דעתה.
8. יובהר, כי כל הכספים הם ל’מערכת’ של בית הדין ולא לדיינים בשום צורה שהיא, בכדי שלא יהיה חשש ‘שוחד’ וכן אין כאן נטילת ‘שכר’ של דיין. יעויין עוד בהרחבה ב’מדיניות’.

ד. הזמנה לדין

1. מזכירות בית הדין לאחר פתיחת התיק ע”י התובע, ותשלום האגרה של ‘פתיחת תיק’ תקבע מספר סידורי לתיק ובד בבד תשלח לתובע ולנתבע את בקשת התביעה בדוא”ל או בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית ע”י שליח עם אישור מסירה, בצירוף זימון לדיון .
2. כל מסמך מבית הדין או/ו מאחד הצדדים יש לכתב את כל הצדדים הנוגעים בדבר. מכתב שלא כל הצדדים מכותבים אליו, לא יחשב כנתקבל, למעט ע”פ הוראות בית הדין לצורת משלוח אחר, כגון ‘סיכומי טענות’ או/ו במקרה הצורך ע”פ שיקול דעת בית הדין.
3. סירב הנתבע להתדיין בפני בית הדין, עליו לשלוח למזכירות בית הדין, אישור על בקשה לפתיחת תיק/קביעת מועד דיון בפני בית דין אחר.
4. במקרה שהנתבע לא מגיב לתביעה, או/ו במקרה של בקשה לצווי מניעה זמניים, ראה במדיניות ‘צווי מניעה’ ‘היתר פניה לערכאות’ .
5. כל הזמנה לדיון נוסף וכל החלטות בית הדין, תשלחנה לנוגעים בדבר, כמפורט בסעיף 1.

ה. חתימה על הסכם בוררות

1. קודם הישיבה הראשונה, ישלמו הצדדים את אגרת דיון כמפורט ב’אגרות’ .

הצדדים יחתמו על ‘הסכם בוררות’- כמופיע באתר.

לא יתקבלו טענות כנגד הנוסח וכדו’, על הצדדים לקרא מראש את ‘הסכם הבוררות’ כמו”כ צריכים הצדדים לעיין ב’סדרי הדין’ וב’מדיניות’ בית הדין, חתימה על שטר הבוררות מאשרת גם את כל הנ”ל .

2. עם תחילת הישיבה הראשונה יבדוק בית הדין את הסכם הבוררות, נושא התביעה ואת החתימות הרלוונטיות, באם יש מיופה כח או/ו חברה וכיוצא בזה, ויוודא שהצדדים הבינו ואישרו את מה שחתמו עליו, כולל אישור ‘סדרי הדין’ ו’מדיניות’.
3. קבעו הצדדים את בית הדין בהסכם שביניהם מראש, כבורר מוסכם ולא חתמו על הסכם בוררות מפורט, יפסוק בית הדין כאילו נחתם שטר בוררות בפניו, וככל המפורט בהסכם הבוררות ובמדיניות בית הדין.
4. בכל מקרה, בית הדין לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות, בסדרי דין המהותי או במועדים הקבועים בחוק הבוררות.

ו. מהלך הדיון

1. ניהול הדיון וכן השמירה על הסדר והמשמעת בעת הישיבות, הם בידי אב בית הדין, הצדדים וכל הבאים בשערי בית הדין, מחוייבים להתנהל לפי ההוראות של אב בית הדין.
2. הדיון מתנהל לפי הסדר דלהלן:

א. טענות התובע ולאחריו הנתבע, ולאחר מכן הגשת מסמכים והוכחות בסדר הנ”ל. רשאים הצדדים ע”פ שיקול דעתם להציג מסמכים והוכחות תוכ”ד הצגת טענותיהם.

ב. כל צד מציג את עמדתו ומדבר אך ורק בתורו וע”פ רשות בית הדין.

ג. במקרים של הפרעות וחריגות מהאמור לעיל, ע”י א’ הצדדים, רשאים בית הדין ע”פ שיקול דעתם לקנוס את הצד החורג, לאחר התראה מצידם.

ד. קבלת עדים, בתיאום מראש וע”פ שיקול בית הדין.

ה. החלטה על קביעת דיון נוסף, לפי הצורך וע”פ שיקול בית הדין.

ו. במידת הצורך, או/ו ע”פ בקשת א’ הצדדים, הגשת סיכומי בעלי הדין בע”פ או בכתב, לפי שיקול בית הדין. ראה עוד בהרחבה ‘מדיניות’ ‘סיכומי טענות’

ז. הורה ביה”ד על הגשת סיכומים בכתב, יקבע מועד להגשת הסיכומים, הסיכומים יוגשו במקביל ע”י ב’ הצדדים לבית הדין עד לתאריך האמור, ובית דין לאחר קבלת הסיכומים מב’ הצדדים יעביר אותם לצד שכנגד.

ח. ביקש א’ הצדדים/או יותר להשיב על דברי הצד שכנגד, ע”פ שיקול והוראות בית הדין בלבד. עוד בעניין סיכומים במדיניות .

ט. הדיון מוקלט חלף פרוטוקול מילולי. בנוסף במקרי הצורך ע”פ שיקול בית הדין ירשם פרוטוקול תוכ”ד הדיון. רצה מי מהצדדים פרוטוקול מילולי, עליו לתאם מול המזכירות עריכת פרוטוקול מילולי, בתוספת תשלום, בכפוף לשעות הדיון/גודל פרוטוקול.

3. לאחר דיון במעמד הצדדים:

א. רשאי בית הדין לקבל מן הצדדים, לבקשתו או לבקשת הצדדים, הבהרות בכתב, השלמת ראיות והשלמת טענות, ולפסוק על פיהן לפי שיקול דעתו.

ב. עותקים של פניית בית הדין ותשובות הצדדים ימסרו גם לצד שכנגד, אשר לו תינתן האפשרות להגיב לדברים בכתב תוך זמן שייקבע ע”י ביה”ד.

4. בית הדין יחליט על פי שיקול דעתו אם יש מקום לישיבה נוספת בנוכחות הצדדים.

ז. חוות דעת מומחה

1. הייתה הכרעת הסכסוך כרוכה בעניין הטעון מומחה בתחום, רשאי בית הדין, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה לטעון את טענותיהם, להתייעץ עם מומחה, או/ו להורות על מסירת העניין לחוות-דעתו של מומחה שימנה בית הדין. ראה מאמר בהרחבה ב’מדניות’ בנושא ‘חוות דעת מומחה’.
2. ככלל, ימונה מומחה אחד, אלא אם כן החליט בית הדין אחרת.
3. בית הדין יקבע האם יש צורך בסיור של המומחה ומי יהיה נוכח בסיור. ככלל, כל הצדדים לסכסוך יוזמנו לסיור, למעט אם יוחלט אחרת.
4. חוות דעתו של המומחה תגיע לידי הדיינים לעיונם, וע”פ שיקול דעתם יוחלט, האם לאפשר לצדדים אפשרות להערות. ראה עוד בהרחבה בענין ‘מדיניות’: ‘חוות דעת מומחה’ .
5. ככלל, הצדדים יעירו בכתב על חוות דעתו של המומחה, אולם, הצדדים רשאים לבקש לחקור את המומחה בישיבת בית דין, ע”פ שיקול בית הדין.
6. הצדדים רשאים להביא ראיות או להוכיח בכל דרך כי מומחה בית הדין טעה בחוות דעתו.
7. ככלל, שכרו של המומחה ישולם על ידי שני הצדדים בשווה ומראש, אלא אם כן יורה בית הדין אחרת. בפסק הדין יכריע בית הדין כיצד לחלק את עלות המומחה באופן סופי.
8. בית הדין רשאי שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה, בחלקה או במלואה. במקרה כזה עליו לנמק את החלטתו.

ח. פסק דין

1. כפי שמופיע בהלכה, מצווה על בית דין לפשר, ולכן, בית הדין ישתדל, ע”פ שיקול דעתו, לאחר ששמע את הצדדים והבין לאן הדעת נוטה, וקודם הכרעתו הסופית בנושא, להציע לצדדים פשרה .
2. בכל מקרה בפסק הדין, יש לבית הדין סמכות לפשר ב’פשרה הקרובה לדין’ בפרט במקומות שא”א להכריע באופן וודאי אחר, ובכל מקום שנראה להם נכון וע”פ שיקול דעתם, הכל כמפורט ב’הסכם הבוררות’ . ראה עוד בהרחבה ב’מדיניות’: פשרה ופשרה הקרובה לדין.
3. כל פסק דין יכלול:

א. תמצית של טענות בעלי הדין.

ב. תמצית העובדות החשובות לפסק הדין.

ג. תמצית נימוקי ההכרעה.

ד. הכרעת בית הדין. ראה עוד ‘מדיניות’ פסק דין מנומק.

ה. על מי חלות הוצאות המשפט וכן שכר הטרחה של המייצג ושיעורם. ראה עוד מדיניות ‘הוצאות’ .

4. האמור בסעיף הקודם לא חל, כאשר בעלי הדין פטרו את בית הדין מלנמק את פסק הדין. רשאי בית הדין ע”פ שיקול דעתו, לאחר שמיעת הצדדים וטרם הכרעתו בנושא להציע בפני הצדדים וויתור על כתיבה הנ”ל. ראה עוד בהרחבה ב’מדיניות’ ‘פסק דין מנומק’.
5. במקרי הצורך, בית הדין יתן לצדדים ‘פסק דין זמני’, בו הוא כותב את החלטתו, ורק לאחר מכן יתן ‘פסק דין סופי’, מפורט ומנומק. ‘פסק דין זמני’, מחייב את הצדדים באופן מוחלט, כפי שמחייב פסק דין סופי.
6. פסק ייחתם על ידי כל הדיינים שישבו בדין. ניתן פסק הדין ברוב דעות, יצוין הדבר בפסק הדין.
7. פסק דין ישלח לצדדים בדוא”ל או/ו בדואר רשום.
8. רשאי בית הדין גם לאחר נתינת פסק הדין לתת הבהרות ופרשנות לפסק הדין, ולהשלים במקרה שנפלה בטעות חסר בהכרעת כל פרטי הדיון. אל אף האמור בסעיף זה, ההתייחסות לפסק הדין הוא כפסק דין סופי, כל עוד בית הדין לא הורה או/ו פירש אחרת.

ט. סעדים זמניים

1. בקשה לסעד זמני טרם חתימת הצדדים על שטר בוררות:

א. בקשה לסעד זמני, טרום הדיונים, על התובע לשלם אגרה נוספת לטיפול בבקשה ‘אגרה לדיון דחוף’ ביה”ד ישלח פניה דחופה לנתבע לחתימה מיידית על הסכם בוררות.

ב. התעלם הנתבע מפניית בית הדין, או טוען טענות לבחירת בית דין אחר, ולטענת התובע עדיין יש מקום לבקשה לסעד זמני,

על התובע לשלוח את מלא העובדות בנוגע לבקשה, כולל כל מה שנעשה בנסיון להגיע לפתרון בדרך אחרת, כולל פירוט כל הפניות בין הצדדים, כולל הבהרה שאין לצדדים ‘בורר’ מוסכם אחר וכדו’, ועליו לשלוח התחייבות חתומה של שטר אחריות, ובאם בקשתו הוגשה בחסר/שלא בתום לב/ שלא בצדק, הכל ע”פ שיקול בית הדין, אחריות זה תמומש.

ג. בית הדין ישקול לפי החומרים שהתקבלו, לתת התראה דחופה בדוא”ל לנתבע או/ו במסירה ידנית, ולהציע בפניו את א’ מהאפשרויות הבאות, בד”כ במקביל/בסדר עולה :

1. התראה לסילוק הנזק/המפגע/הפסקת העבודות/ וכיו”ב לפי הענין. 2. לזמן דיון דחוף, ולקיימו במעמד ב’ הצדדים. 3. להוציא ‘צו מניעה’ שהתוקף שלו הוא ע”פ ההלכה בלבד. 4. להודיע על שקילת נתינת היתר ‘פניה לערכאות’.

בעניין זה ראה עוד בהרחבה במדיניות ‘פניות דחופות’ ‘צו מניעה’.

2. בקשה לסעד זמני לאחר חתימת הצדדים על הסכם בוררות :

א. הוגשה בקשה לסעד זמני לאחר חתימת בעלי הדין על הסכם בוררות, רשאי בית הדין ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע בצורך במתן הסעד המבוקש כדי למנוע נזק למבקש, כאמור לעיל, בכפוף לחתימה על שטר אחריות ע”פ שיקול דעת בית הדין, כמפורט לעיל.

ב. בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד שני הצדדים, ואולם רשאי בית הדין ליתן צו על פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקשה נזק חמור.

ג. ניתן צו, במעמד צד אחד, יקיים בית הדין דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי.

ד. העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה יומצאו ע”י המבקש במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית הדין מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק, יורה בית הדין למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה.

ה. בית הדין רשאי ליתן כל סעד זמני הדרוש להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או לאחריו, הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל פה.

3. פניה לבית המשפט המוסמך

בכל מקרה בו ביצוע הצו הזמני כרוך בהפעלת צד ג’, לרבות, בין השאר, אדם פרטי, רשות ממשלתית מוסמכת וכיו”ב, יביא המבקש את הצו הזמני בפני בית המשפט המוסמך, מכח סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, התשכ”ח-1968.

4. עיון מחדש :

א. בית הדין רשאי בכל עת לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.

ב. בעיון מחדש רשאי בית הדין לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה, בין השאר, רשאי בית הדין להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצו הזמני.

5. פקיעת הסעד הזמני

סעד זמני יפקע :

א. עם סילוק התובענה, עם ביצוע פסק הבורר או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם.

ב. אם הצו לא נמסר כראוי לצד שכנגד.

ג. עם ביטולו על ידי בית הדין, בין עם מתן פסק הדין, בין לפני ובין לאחריו.

6. עיצומים

הפר צד הוראות צו זמני מסיבה התלויה בו, רשאי בית הדין לפי בקשת הצד השני, לנקוט אחד או יותר מהצעדים הבאים :

א. לחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות לצד השני.

ב. לדחות את התובענה, אם הצד המפר הוא התובע, לקבל את התובענה ללא הגנת הנתבע, אם הצד המפר הוא הנתבע.

י. הוראות כלליות

1. כל פניה תוגש למזכירות בית הדין כשהיא מוקלדת, בגוף המייל המכותב לצדדים או במסמך מצורף, למעט מקרה שבו התקבל אישור אב”ד להגישה בכתב יד.
2. בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו, לסטות מסדרי הדין בכדי להביא לידי הכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך.
3. בכל ענין שבסדרי הדין שאיננו קבוע בתקנות אלו יפעל בית הדין לפי שיקול דעתו לשם יעילות הדיון ועשיית צדק ומשפט.
4. הצדדים ובית הדין ישמרו על חשאיות הדיונים והמסמכים שהוגשו כחלק מההליך. עם זאת, הנהלת בית הדין רשאית למסור פרטים לרשויות המדינה שיבקשו זאת על פי חוק, וכן את שמות בעלי הדין והקבלות שניתנו עבור תשלום האגרה. כמו כן, בית הדין רשאי לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת שמות בעלי הדין ושאר פרטים מזהים.

תודות ל’ארץ חמדה’ שהבסיס ל’סדרי הדין’ מבוססים על חומר שנלקח מהם בנדיבות ליבם, בתיקונים והתאמות שנראו לנו לנכון.