שאלה:
סיכמתי עם מתווך שאם הוא יביא לקוח, אשלם לו תיווך.
המתווך הביא לקוח, והוא עמד לסגור. בפועל כשרצינו לקבוע לחתימה, התברר שאין לו את הסכום המבוקש, והעניין הוקפא מולו.
בנתיים הראתי את הדירה ללקוח נוסף, והוא אמר שמעוניין לקנות. בד בבד חזר המתווך הראשון ואמר שהלקוח שלו התארגן והוא רוצה לחזור לעיסקה.
כעת, אינני רוצה לשלם למתווך הראשון על התיווך, היות ויש לי לקוח עם הצעה דומה בלא דמי תיווך. הצעתי למתווך שבכל זאת אסגור עם הלקוח שלו, בכדי שיקבל לכה”פ תיווך ממנו, והוא הסכים.
האם זה כדין ?
תשובה:
אכן אם העיסקה ירדה, רשאי המוכר לפנות ללקוח אחר, וממילא רשאי הוא גם להתנות תנאים חדשים עם המתווך.
אולם אם העסקה לא ירדה וכל הפרטים סוכמו ולפני חתימה הגיע הצעה דומה, אזי יש בעיה לחזור בו מול הלקוח וממילא גם מול המתווך, וע”ז כתוב שאע”פ שלא נעשה שום קנין מ”מ ‘אין רוח חכמים נוחה הימנו’ ממי שלא עומד בדיבורו.
אולם נחלקו הראשונים וכך גם להלכה, האם דווקא ב’חד שער’ אבל ב’תרי שערי’ מותר, משום שחוזר בו מחמת רווח ממון ולא סתם.
ובש”ך שם כתב שאפשר לסמוך על דעה זו.
ולפי”ז גם במקרה כזה, יש על מי לסמוך ויכול לחזור בו משום רווח ממון.
בכל מקרה, חשוב לשים לב שיהיה תיעוד על הלקוח החדש ולהסכמות בגין כך עם המתווך, שאל”כ עלול אח”כ המתווך לטעון שהסכים ‘לוותר’ בכדי לא להפסיד, ושהמוכר סתם הכריח אותו כאילו שיש לו אפשרות אחרת, ובאמת לא היה בדעתו כלל למחול.
במקרה כזה, אם למעשה לא תהיה סיבה אמיתית שהוא יוכיח שאכן לא היה מוכר עם אכן היה תשלום תיווך, כגון שהמחיר פחות ממה שהוא חשב, או שהתברר לו שיכול להשיג יותר או שזה אזור שיכולים להסתדר בלי תיווך, וכיוא בזה, יחוייב לתשלום מלא כפי שסיכם עם המתווך.